• מי אביו של עוזיהו?

    מאמר זה בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 1:8 לדברי הימים ב 26:1 בעניין אביו של עוזיהו. אף שמתי מציין את יורם כאביו של עוזיהו, דברי הימים ב מציינים שהוא אמציהו. המונח “בן” יכול לציין צאצא רחוק, ושושלות היוחסין של מתי מקוצרות מטעמים תאולוגיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃
    קרא עוד
  • העייר והאתון?

    המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃
    קרא עוד
  • גילויו של פטרוס?

    המאמר CTD012 משיב על סתירה לכאורה בין יוחנן 1.41 למתי 16.17 בעניין גילוי זהותו המשיחית של ישוע בידי פטרוס. שני הקטעים מתארים למעשה שני שלבים משלימים: הכרזה אנושית ראשונה מפי אנדראס, ואחריה גילוי אלוהי פנימי שישוע עצמו אישר. אמונתו של פטרוס היא דרך מתפתחת, לא אירוע יחיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע ופטרוס?

    המאמר CTD013 משיב על השגה קלאסית: היכן פגש ישוע לראשונה את פטרוס ואת אנדראס? מתי ממקם את המפגש בגליל, ויוחנן על גדות הירדן. המאמר מראה שמדובר בשני שלבים נפרדים: מפגש ראשון ביהודה (יוחנן), ואחריו קריאה סופית בגליל (מתי). שני הסיפורים משלימים ואינם סותרים, והם ממחישים את ההתקדמות ההדרגתית של קריאת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.25-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
    קרא עוד
  • יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
    קרא עוד
  • באיזו שפה דיבר ישוע?

    המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃
    קרא עוד